פורסם ב-ynet, לכתבה המקורית לחץ כאן
שנים רבות הורגלנו לחשוש מצריכת מלח, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שדווקא היצמדות לדיאטה דלת נתרן עלולה להגביר את הסיכון לחלות ואף להוביל לתמותה. האם הפחתה משמעותית של כמות המלח מתאימה לכולם? והאם בכלל יש יתרונות לדיאטה דלת נתרן?
הקשר בין צריכה גבוהה של נתרן ללחץ דם גבוה נחקר רבות. אמנם נמצא בעבר ש צריכה עודפת של נתרן מהווה גורם סיכון למחלת לב, שבץ, התקף לב ומחלת כליות, אולם לאחרונה נשאלת השאלה – מה ההשלכות של צריכה נמוכה של נתרן?
יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהיצמדות לדיאטה דלת נתרן אינה מתאימה לכלל הציבור ואף עלולה להגביר את הסיכון לתחלואה. למרות המוניטין הרע שיצאו לו, נתרן הוא מינרל הכרחי לבריאות.
כמה עובדות על נתרן
השימוש הנפוץ במילה "מלח" מתייחס לגביש בטבע המורכב משני רכיבים: נתרן וכלור. מלח הבישול מכיל 40% נתרן ו-60% כלור. נתון מפתיע נוסף: 75% מצריכת הנתרן שלנו מקורה במזונות מעובדים, ולא במלח השולחני שאנחנו מוסיפים לאוכל. כ-10% נמצאים במזון באופן טבעי, ורק 15% מהנתרן הנצרך מקורו במלח שמוסף למזון תוך כדי או לאחר הכנתו.
לנתרן יש תפקידים חשובים בגוף ול ניתן לחיות בלעדיו – הוא עוזר לשמור על מאזן נוזלים תקין, הוא הכרחי לפעילות תקינה של מערכת העצבים ולתפקוד השריר.
בשנת 1904 נצפה לראשונה הקשר בין נתרן ללחץ דם גבוה, אך רק בשנת 1940 הקשר אושש במחקר שמצא קשר בין דיאטת אורז דלת נתרן להורדת לחץ דם אצל 500 נבדקים עם רמות לחץ דם מוגברות.
מאז ועד היום מחקרים רבים הראו את הקשר בין הגבלת צריכת הנתרן להורדת ערכי לחץ הדם, והיו חלק מהגורמים שהובילו בשנות ה-90 לפיתוחה של >דיאטת DASH, שמטרתה לאזן את לחץ הדם ומכאן שמה – Dietary Approaches to Stop Hypertension.
אחד מעקרונות הדיאטה הוא הגבלת הנתרן עד 1,500 מ"ג ליום בלבד, אולם חוץ מהגבלת הנתרן יש בדיאטה עקרונות נוספים שמשפיעים על הורדת לחץ הדם: צריכה גבוהה של אשלגן, מגנזיום וסידן. דיאטת דש עשירה בפירות, ירקות ומוצרי חלב דל שומן.
האם צריכה מועטה של נתרן מסוכנת לבריאות?
סקירה ספרותית שפורסמה ב–Lancet ב-2016 השוותה בין מעל 133,000 אנשים מ-49 מדינות, מחצית מהם עם לחץ דם גבוה ומחצית עם לחץ דם תקין. החוקרים בדקו כיצד צריכת הנתרן משפיעה על הסיכון לחלות במחלת לב והסיכון לתמותה.
הקבוצה שצרכה מעט נתרן (פחות מ־3,000 מ"ג ביום) נמצאה כבעלת סיכון מוגבר למחלות לב ותמותה ביחס לקבוצה שצרכה הרבה נתרן (מעל ל־7,000 מ"ג ביום). הדבר היה נכון גם לאנשים בריאים וגם לאנשים עם יתר לחץ דם.
הסקירה מצאה שצריכת כמות של 5,000-4,000 מ"ג ביום נתרן נמצאה מומלצת ביותר לבריאות תקינה והפחתת הסיכון לתחלואה לבבית.
מסקנת החוקרים היא שצריכה מועטה מדי מעלה את הסיכון למחלות לב לכלל האוכלוסייה.
האם כדאי לכם להגביל את צריכת המלח?
הקפדה על דיאטה דלת מלח אינה מביאה כאמור תועלת לאוכלוסייה הבריאה. מחקרים מראים שצריכת נתרן של כ־3,000 מ"ג ליום אינה בעלת יתרון בריאותי, ונדרשת כמות של 5,000-4,000 מ"ג ביום.
לפי נתוני משרד הבריאות, צריכת הנתרן היומית הממוצעת של מבוגרים בישראל עומדת על 3,600 מ"ג ביום, ושל בני נוער על כ־4,800 מ"ג, כאשר ההמלצות הן על צריכת 3,000-2,000 מ"ג.
לפי הנתונים, רוב האוכלוסייה צורכת כמות נתרן שאינה מסכנת את הבריאות ואף מועילה. לכן, לאוכלוסייה הבריאה המקפידה באדיקות על תזונה דלת נתרן, יש בהחלט מקום לשקול הוספת מלח מלחייה למזון טבעי ולא מעובד.